לייעוץ מקצועי/מיידי ניתן ליצור קשר בטלפון: 03-6092891  נייד: 050-3399822 

 הזכות להליך הוגן 

זכותו של נאשם בפלילים להליך הוגן היא זכות-יסוד חוקתית הנובעת מזכותו של הפרט לחירות ולכבוד.  "חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו... הקנה מעמד של זכות יסוד חוקתית לזכותו של אדם להליך פלילי הוגן, בעיקר מכוח סעיף 5 לחוק היסוד הקובע זכות לחירות, ומכוח סעיפים 2 ו-4 הקובעים זכות לכבוד האדם". (מ"ח 3032/99 ברנס נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 354, 375). זוהי זכות רבת היבטים והקפדה על העקרונות המשמשים בהבטחתה "הינה בבחינת מקדם בטחון בעל חשיבות עליונה בעשיית הצדק המהותי ובשמירה על זכויותיהם של חשודים, נאשמים ועדים במסגרת הליך פלילי" (בג"צ 6319/95 חכמי נ' לוי פ"ד נא(3) 750, 755). "תפקידם הוא לאזן את יחסי-הכוח הבלתי-שוויוניים שבין הנאשם לבין התביעה, הנהנית ברגיל ממעמד דיוני עדיף ומיתרונות נוספים, וכן להבטיח כי לנאשם תינתן הזדמנות מלאה להציג גרסת חפות ולפעול להוכחתה"( ע"פ 4596/05 זאב רוזנשטיין נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(4), 2082 , 2120 (2005).
מקרים נפוצים הם מקרים בהם מתנהלת חקירה על ידי מתלונן בתיק, ולא על ידי גורמי החקירה המוסמכים לכך. זוהי מציאות משפטית לא רצויה, כאשר נוצר מצב של חקירה בלתי הוגנת שהובילה לאיסוף של ראיות חלקיות ומגמתיות שאין בכוחן לפרוש את התמונה העובדתית המלאה, ומשכך, פוגעות פגיעה קשה בניהול ההוגן של ההליך המשפטי כנגד הנאשם. מקרים כאלה עשויים להתאפיין בהבאת מספר בודד של שורות מתוך שיחה שהתנהלה על פני פרק זמן שאינו ידוע, עריכת דיסק של שיחות מוקלטות באופן מגמתי, הבאת תצלומים חלקיים, ועוד.

כותבת המאמר הינה עורכת דין פלילי יהל בן עובד המתמחה במשפט הפלילי