עורך דין פלילי | אודות המשרד | שירותי המשרד | פרסומים | קישורים | צור קשר
Hebrew   |   English   |   French   |   German

עבירות מחשב ואינטרנט

לייעוץ מקצועי/מיידי ניתן ליצור קשר בטלפון: 03-6092891  נייד: 050-3399822  

 עבירות מחשב ואינטרנט 

 
כבוד השופט דן מור, בביהמ"ש השלום בתל אביב, דן לאחרונה בשאלת משמעותו של המונח "המחזיק" כהגדרתו בסעיף 34 כד' לחוק העונשין, כרכיב מרכיבי העבירה המנויה בסעיף 214 ב3 לחוק העונשין התשל"ז - 1977. קביעתו של בית המשפט באותו פסק דין, מעלה שאלות לא פשוטות, אליהן אבקש להתייחס להלן. בעיקר, מעלה היא קושי, בהחלת העבירה באותם מקרים בהם לא נתפס בחזקתו של אדם תוכן אסור, וההחזקה המיוחסת לו היא החזקה משנית - כתוצאה מצפייה בתוכן האסור באמצעות רשת האינטרנט.

בת.פ 7936/07 הוגש נגד הנאשם כתב אישום, המייחס לו עבירות של החזקת חומר תועבה ובו דמותו של קטין, עבירה לפי סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ועבירה של פרסום חומר תועבה ובו דמותו של קטין, עבירה לפי סעיף 214 (ב) לאותו חוק. על פי עובדות כתב האישום, נהג הנאשם לגלוש באינטרנט לאתרים המציגים תכנים פדופיליים, להורידם למחשבו ולצפות בהם. כפי שעולה מעובדות פסק הדין, בחזקת הנאשם לא נמצא כל חומר החשוד כחומר תועבה ובו דמותו של קטין, ואף לא נטען, שהחזיק בעבר תוכן כאמור. למעשה, עמדת התביעה היא, כי די בהודאתו של הנאשם, לפיה צפה בעבר בחומר כאמור, והיא לבדה מספיקה על מנת לבסס את אשמתו גם בהחזקה. שכן, טענת התביעה היא, כי כל צפייה בתוכן ברשת האינטרנט טומנת בחובה גם פרק זמן בו מצוי התוכן על גבי המחשב האישי - כך שהתביעה מבקשת למעשה להאשים את הנאשם בצפייה בחומר, על ידי פרשנות חדשה של מושג ההחזקה.

בפסק דינו נשוא מאמר זה, מעלה כב' הש' מור תהיות באשר לסכנה שבהרחבת המונח "החזקה" המנוי בסעיף 214 (ב3) לחוק העונשין כך שיחול גם על צפייה - ואין לי אלא להסכים עמו ולהצטרף לתהיותיו. הפרשנות אותה הציעה התביעה למונח "החזקה", הנה כה מרחיקת לכת, עד שאינה מקיימת עוד את עיקרון החוקיות, הקבוע בסעיף 1 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לפיו - "אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על פיו". יתרה מכך, גם אילו הוכח, כי בכל צפייה בתוכן באינטרנט אכן נאגרים הקבצים באופן זמני על גבי המחשב האישי, עדיין זוהי אגירה שמנית שאיננה מאפשרת נגישות או שליטה בתוכן, ועל כן אינה מהווה "החזקה". בכל הנוגע לקבצי וידאו וסרטונים, צפייה באלה, כלל אינה מחייבת הורדתם למחשב, ועל פי טכנולוגיית השידור הנפוצה, ממילא לעולם לא נשמר הקובץ במלואו על גבי מחשבו של הצופה, שכן שיטת השידור אינה מעבירה את כל התוכן, אלא רק חבילת מידע בינארית (PACK) בכל פעם. ולבסוף, אם אם ניתן היה להוכיח, את כל יסודות ה"החזקה" כטענת התביעה, הרי שמדובר ב"החזקה" אגבית, ועל כן ממילא תקום ההגנה המנוייה בסיפא של סעיף 241 (ב3) - "אקראיות ותום לב". כיוון שאין בחוק הפלילי איסור על צפייה בחומר כאמור, אלא רק החזקתו אסורה - לגישתי, יש לפרש את ההגנה בדבר החזקה אקראית ותמת לב, כך שגם מקום שהייתה כוונה לצפות, אך לא להחזיק בחומר, תקום ההגנה - שכן נבחנת אקראיות ההחזקה, ולא אקראיות הצפייה.
 
משרד עורכי דין יהל בן עובד מייצג בפרשת "הפדופילייה ברשת" ת.פ 5226/08 בע"פ 71018/08 וברע"פ 3890/09, ובפרשיית  "רשת הפדופילייה הישראלית" המתנהלת  בימים אלו בבית המשפט בת"א  ת.פ 5231/08.
    
משרדנו מתמחה בייצוג נאשמים בעבירות מחשב ואינטרנט ומנהל תיקים רבים בכל הערכאות המשפטיות בתחום ייחודי זה.


כותבת המאמר הינה עורכת דין פלילי יהל בן עובד המתמחה במשפט הפלילי

 

לפרטים נוספים אנא מלא/י את פרטייך וניצור עימך קשר בהקדם.

שם: טלפון: אימייל:

חיים יצחקי ויהל בן-עובד משרד עורכי דין

רחוב הוברמן 10 תל אביב, מיקוד 6407509    טלפון: 03-6092891    פקס: 03-6032891   
נייד (לחרום):  050-3399822 | אימייל:   This e-mail address is being protected from spam bots, you need JavaScript enabled to view it