בשנים האחרונות נדמה כי תופעת העבריינות בקרב ילדים ובני הנוער הולכת וגוברת . הדברים באים לידי ביטוי למשל במעורבותם ההולכת וגוברת של קבוצות ילדים ובני נוער משכבות סוציו אקונומיות יחסית גבוהות בעבריינות על סוגיה השונים. בעוד שבעבר הייתה העבריינות מיוחסת לבני נוער אשר גדלו וחיו בסביבה המזמנת הזדמנויות עברייניות, הרי שהיום ניתן לזהות עבירות של שימוש בסמים, עבירות רכוש, עבירות מין ועבירות אלימות גם בקרב ילדים ובני נוער משכונות יוקרה אשר מייצרים לעצמם את ההזדמנויות העברייניות.
הסיבות לכך הן רבות. בין סיבות אלה ניתן למנות למשל את העבודה שילדים מגיל מאוד צעיר משתמשים במכשיר טלפון פרטי משלהם. באופן הזה מנותקים ההורים מההתקשרויות שיוצרים ילדיהם, ואינם עוד יכולים להוות מסננת לחברויות חדשות אותם מייצרים הילדים ובני הנוער. כמו כן, עידן המחשבים והאינטרנט מאפשר לבני הנוער להתקשר עם בני נוער מכל רחבי הארץ יחסית בקלות, כאשר לא תמיד ברור מי עומד מהצד השני של ההתקשרות. בנוסף, השימוש החופשי והנגיש ברשת האינטרנט חושף את הילדים ובני הנוער לתופעות חדשות רבות בגיל מוקדם יחסית, ומעורר את סקרנותם לחוות חוויות אלה באופן ישיר בעצמם.
כאשר מדובר בילדים רכים בשנים, הפיקוח נעשה בעיקר באמצעות ההורים והגורמים החינוכיים בבית הספר . בשלב זה הילדים הרכים גם אינם חשופים למלוא עוצמתו של ההליך הפלילי, והם נענשים בעיקר על ידי גורמים אלה בעונשים המוגדרים עונשים חינוכיים. כאשר ילד מגיע לגיל 12, הוא אינו עוד "מוגן" וחל עליו החוק הפלילי. המשמעות היא שבהגיעו של הקטין לגיל 12, הוא נושא באחריות פלילית מלאה וניתן לנקוט כנגדו בהליכים פליליים ולהגיש כנגדו כתב אישום.
מציאות חדשה זו מצריכה משפחות רבות להתמודד עם בן או בת החשופים לתופעה במגמה למנוע מהם התדרדרות העשויה להגיע עד כדי הפיכתם לחשודים בביצוע עבירות, או אף חלילה להעמדתם לדין ושפיטתם בבית משפט לנוער.

זכויותיו של הקטין בגדרי החוק

למעשה עד לגיל 12 פטור הקטין מהדין הפלילי. בין הגילאים 12-18 מוגדרים הנער/נערה כקטינים. המחוקק בישראל קבע שכל זמן שנאשם הינו קטין הוא יזכה להגנות שונות והחוק מתייחס באופן שונה לעבירות שמבוצעות על ידי קטין, לעומת עבירות שמבוצעות על ידי בגירים. בהגיעו של הקטין לגיל 18 הוא כבר לא ייקרא קטין אלא ייחשב כבגיר. אז תחול עליו באופן מלא האחריות הפלילית, כלומר יצטרך לשאת בתוצאות מעשיו.
בין הזכויות המיוחדות שהעניק המחוקק לחשודים או נאשמים קטינים מנויה למשל הקביעה כי קטין שטרם מלאו לו 14 שנים לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט למעלה משתים עשרה שעות ואילו קטין שמלאו לו 14 שנים לא יוחזק במעצר ללא צו של שופט למעלה מעשרים וארבע שעות. בנוסף נקבע, כי אין להעמיד לדין קטין שטרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
אשר להשפעת גילו של הקטין על ענישתו נקבע, כי אין להטיל עונש של מאסר על קטין שטרם מלאו לו 14 שנים במועד מתן גזר הדין וכן נקבע כי בבואו של בית המשפט לנוער לקבוע את עונשו של הקטין, יתחשב, בין השאר, בגילו של הקטין בשעת ביצוע העבירה.

בנוסף להתחשבות בגילו של הקטין בעת קביעת עונשו, ישנן עבירות בהן ניתנת לבני הנוער "הקלה". הגישה היא בעיקרה חינוכית-שיקומית ומטרתה לנסות ולהוציא את הצעיר ממעגל העבריינות , בשונה מהגישה הענישתית – המיושמת לרוב כאשר מדובר בעבירות המבוצעות על ידי בגירים.

כיצד יכולים ההורים להתמודד?

הורים לילדים בשלבי גיל ההתבגרות מוצאים עצמם חסרי אונים לנוכח התנהגויות שליליות המופגנות מצד ילדיהם כגון התרועעות עם חברים המהווים גורם שלילי בחייהם, שתיית אלכוהול, שוטטות, שימוש בסמים, שימוש לרעה באינטרנט וכיוצא בזה. ההורים לא ממהרים לפנות לגופי הרווחה או לבית הספר בו לומד המתבגר מחשש ליצירת תדמית שלילית לילדם ובכך לדחוק אותו להתנהגות שלילית יותר. חשש נוסף שמביעים ההורים הוא מכך שלדיווח עשויה להיות השפעה בשלבים מאוחרים יותר בחייו של הילד, כמו למשל בעת גיוסו לצבא. גם הפיתרון של הפניית הילד לפסיכולוג פרטי (בניגוד לדעתו), אינו מספק שכן המתבגר מגיע ללא מוטיבציה או מודעות לבעיה, ומשכך מקשה על מציאת פיתרון.
התערבות מקצועית עם נוער בסיכון יכולה להיעשות במסגרות עירוניות וממשלתיות, בבתי הספר ומסגרות חינוך בלתי-פורמאלית או בפרויקטים המופעלים באמצעות עמותות העוסקות בתחום.הורים החשים לא כשירים לטפל בבעיה שנוצרה, או לקבל החלטות בנושא בעצמם, יכולים להיעזר ב- מומחה לתחום עבריינות נוער ונוער בסיכון , אשר יסייע להם בבחינת ובחירת מענים טיפוליים ודרכי התמודדות. מומחה לטיפול בנוער בסיכון יכול לייצג את המתבגר ומשפחתו בתהליכים השונים מול גופי הרווחה, לתווך ולערב את ההורים בכל שלבי התהליך.
בנוסף לטיפול הפרטני מול הורי מתבגרים ועבודה מול גופי חינוך, קיימות גם מסגרות טיפוליות אפשריות לנוער, המעניקות למתבגר טיפול המשלב העצמה אישית וגילוי יכולות ופיתוחן יחד עם סיפוק והנאה. ייחודה של המסגרת הטיפולית הוא בשילוב בין טכניקות טיפול שונות כגון טיפול במוסיקה או בכתיבה והמותאם לנוער ולילדים.
במקרים קיצוניים קיימת אפשרות לפנות לדרך של טיפול כופה במתבגרים המצויים במצבים של עבריינות וסטייה חברתית.  מסגרת זו מתאימה בעיקר לבני נוער שכל ניסיונות הטיפול הקודמים בהם לא נשאו פרי. מתבגרים אלו נמצאים במצבי סיכון וסכנה, ומופנים לטיפול במעונות רשות חסות הנוער שהינה אחת מיחידות האגף לשירותי תיקון במשרד הרווחה. רשות חסות הנוער מפעילה בתוך מסגרותיה מגוון של תוכניות חינוכיות טיפוליות הבאות לתת מענה על מגוון הצרכים של אוכלוסייה רב בעייתית.

כותבת המאמר הינה עורכת דין פלילי יהל בן עובד המתמחה במשפט הפלילי