"מעצר הבית" הוא למעשה "חלופת מעצר" ופירושו הגבלת חירותו של החשוד בדיוק כמו במעצר, אלא שבמקום לשהות בבית הסוהר, או בבית המעצר, שוהה החשוד בביתו או בבית מכריו והם אילו אשר מפקחים עליו.
ביהמ"ש הוא שקובע איפה ישהה החשוד ומי יהיו מפקחיו, לאחר שהתרשם כי אכן יש בידי החשוד להציע מקום ראוי בו יוכל לשהות ומפקחים אשר נמצאו בעיני ביהמ"ש אחראים ומהימנים לביצוע משימה זו .
כאשר בית המשפט מורה על מעצר בית, הוא יכול להורות על מעצר בית חלקי או מלא.
חשוד/נאשם הנתון  תחת מעצר בית חלקי, יכול לעיתים אף לצאת לעבודה מדי יום ובסיומו של יום העבודה לחזור מיידית לביתם ואל מעצר הבית.

חשוב להעיר כי תקופת מעצר הבית מהווה אך שיקול בקביעת העונש ולא "תנוכה" ממנו, וזאת בניגוד לריצוי בפועל של מעצר שבדרך כלל יופחת מעונש המאסר במידה וייגזר.