מעצר הימים מהווה ראשיתה של החקירה הגלויה והוא נועד ברוב המקרים על מנת לאפשר למשטרה לבצע פעולות חקירה משלימות ולאסוף ראיות נוספות. בשלב זה מצוי לרוב החשוד במצוקה גדולה וחוסר וודאות, ונאסר עליו ליצור קשר עם משפחתו או מכריו, מחשש להעברת מידע ושיבוש הליכי החקירה. במעמד זה קיימת חשיבות מכרעת לנוכחותו של גורם מיומן ומקצועי אשר ילווה את החשוד ויקפיד על כך שזכויותיו נשמרות.
מעצר הימים , כשמו כן הוא, מעצר שמוארך בכל פעם למספר ימים בהתאם לצורכי החקירה ומספר הפעולות שעל המשטרה לבצע.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מגביל את "מעצר הימים" כך שלא יוחזק חשוד במעצר ברצף אחד בקשר לאותו אירוע לפרק זמן העולה על 30 ימים, ובמקרה של מעצר שנועד אך ורק לצורך ביצוע הליכי חקירה (כלומר לא נשקפת מסוכנות כלשהי מהחשוד) תוגבל תקופת מעצר הימים ל-15 יום בלבד ולא 30.
מספר ימי המעצר שיוטלו על החשוד בכל הארכת מעצר שונה ממקרה למקרה, ואולם בכל מקרה שופט לא יצווה על הארכת מעצר לתקופה העולה על 15 יום בכל פעם.
רבים אינם יודעים, אבל חוק סדר הדין הפלילי מחייב את ביהמ"ש, בטרם יצווה על המשך מעצר, לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של "חלופת מעצר" או במונח המוכר יותר "שחרור בערבות".
תפקידו של עו"ד פלילי מיומן הוא לשכנע את ביהמ"ש בכל מקרה ומקרה כי ניתן יהיה להשיג את מטרות המעצר( בין אם הן ביצוע פעולות חקירה משלימות ובין אם הן הרחקת החשוד ממעורבים אחרים או מהציבור) בדרך של "חלופת מעצר".
חלופת מעצר פירושה קביעת ערובה ותנאי ערובה אשר מצד אחד יקיימו את המטרות שלשמן נועד המעצר ומצד שני פגיעתם בחירותו של החשוד תהיה פחותה. הדוגמא המוכרת ביותר לחלופת מעצר היא "מעצר הבית".
"מעצר הבית" פירושו הגבלת חירותו של החשוד בדיוק כמו במעצר, אלא שבמקום לשהות בבית הסוהר שוהה החשוד בביתו או בבית מכריו ובמקום שיפוקח על ידי סוהרי שירות בתי הסוהר, הוא נתון לפיקוחם של בני משפחתו או מכריו.
ביהמ"ש הוא שקובע איפה ישהה החשוד ומי יהיו מפקחיו, לאחר שהתרשם כי אכן יש בידי החשוד להציע מקום ראוי בו יוכל לשהות ומפקחים מהימנים עליהם יוכל ביהמ"ש לסמוך כי יקפידו על תנאי המעצר אותם יקבע ביהמ"ש.
שחרור החשוד כבר בשלב מעצר הימים בדרך של "חלופת מעצר" הוא בעל חשיבות גבוהה והשפעה מכרעת על המשך התפתחות החקירה והתיק הפלילי. אין מצבו של אדם אשר מגיע לחקירה מביתו דומה למצבו של אדם אשר שוהה בבית הסוהר, בסביבה שלילית ועוינת מבוהל ומבודד מבני משפחתו ומכריו. באופן טבעי החשוד המצוי בבית הסוהר נתון להשפעות מצד גורמי החקירה, עד כדי כך, שהוא עשוי להודות במעשה שלא ביצע, ובלבד שיוכל להשתחרר מן המעצר ולשוב לחיק משפחתו ומכריו. גופי החקירה מודעים להשפעה זו של המעצר על החשוד, ומשום כך פועלים ללא לאות על מנת לשכנע את ביהמ"ש להותיר את החשוד במעצר , גם (ואולי בעיקר) כאשר אין בידיהם די ראיות אשר יהיה בהם כדי לגבש את האישום הפלילי כנגד אותו אדם.
תפקידו של עו"ד פלילי מיומן הוא להתנגד בכל תוקף להמשך המעצר, ולפעול ללא פשרות על מנת לשכנע את ביהמ"ש כי מטרת המעצר היא כל כולה הפעלת לחץ על החשוד על מנת שיודה בביצוע העבירה. עורך הדין נדרש להפגין יצירתיות מחשבתית ובקיאות משפטית, על מנת להפנות את ביהמ"ש לנקודות המצביעות על חפותו של החשוד.
במרבית המקרים כאשר מעצר הימים נמשך מעבר לעשרה ימים, יוגש כתב אישום ואיתו בקשה למעצר עד תום ההליכים. מנגד, במקרים בהם משתחרר אדם כבר בשלב מעצר הימים, הסיכוי כי יתבקש מעצרו עד תום ההליכים הוא נמוך, וכן פוחתים הסיכויים כי יוגש כנגדו כתב אישום- אם כי אפשרות זו קיימת וממשית.
חשודים/נחקרים רבים אינם מודעים לחשיבות של ההיוועצות בעו"ד פלילי כבר בשלב החקירה המשטרתית – ובכך נופלים לטעות., כאמור, שלב זה הוא שעתיד לקבוע את גורל התיק. זהו השלב, בו מתגבשת גרסת החשוד/הנחקר, ובו אוספים גורמי החקירות את העובדות והראיות בנוגע לחשדות הקיימים ביחס לעבירה.
משרדנו מלווה את לקוחותיו, כבר מהשלבים המוקדמים של החקירה המשטרתית ומעצר הימים. המשרד מייעץ ללקוחותיו כיצד להתמודד עם תרגילי החקירה, וכן פועל במלוא המרץ למען שחרורם מן המעצר עוד בתחנת המשטרה או בבית המשפט.
