לייעוץ מקצועי/מיידי ניתן ליצור קשר בטלפון: 03-6092891  נייד: 050-3399822 

 הדוקטרינה של הגנה מן הצדק 

דוקטרינת ההגנה מן הצדק, שראשיתה פסיקתית, מעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי(נוסח משולב). על פי הדוקטרינה, בנסיבות מסוימות מוסמך בית המשפט לבטל כתב אישום, אשר הגשתו עומדת בסתירה לעקרונות הצדק וההגינות.
ב-ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221, בעמ' 370, קבע כב' השופט ד' לוין, את המבחן להחלת הדוקטרינה: "המבחן הקובע כפי שאני רואה לאמצו, הוא מבחן 'ההתנהגות הבלתי נסבלת של הרשות' היינו התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם.. ".
בבג"צ 6781/94 אולמרט נ' היועמ"ש, פ"ד נ(4) 793, בעמ' 811, מסתמנת גישה רחבה יותר לפיה, יבטל ביהמ"ש כתב אישום "אם נוכח לדעת שאין באפשרותו להעניק לנאשם משפט הוגן, או שיש בניהול המשפט משום פגיעה בחוש הצדק וההגינות, כפי שבית המשפט רואה אותו".
בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט (6) 776 הורחב היקף פרישת ההגנה במידה משמעותית והמבחן שנקבע שם הוא מבחן "הפגיעה הממשית בתחושת הצדק". ביהמ"ש קובע בחינה בת שלושה שלבים להחלת הדוקטרינה. בשלב הראשון על בית-המשפט לזהות את הפגמים שנפלו בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם ולעמוד על עוצמתם במנותק משאלת אשמתו או חפותו. בשלב השני על בית-המשפט לבחון אם בקיומו של ההליך הפלילי, חרף הפגמים, יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, ובשלב השלישי, ומששוכנע בית-המשפט כי קיומו של ההליך אכן כרוך בפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, עליו לבחון אם לא ניתן לרפא את הפגמים שנתגלו באמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום.
בבג"צ 1563/96 עו"ד מרדכי כץ נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נה(1) 529, מציין כב' השופט קדמי כי החלת הדוקטרינה של  "ההגנה מן הצדק" מבטאת בין היתר את נקיעת הנפש הציבורית מפני הנקיטה באותו קו של התנהגות אשר משקפת לא רק סלידה מאותה התנהגות, אלא גם חשש מפני הפיכתה לנורמה. אנו סבורים כי מצב בו המשטרה בוחרת שלא לחקור, ומותירה את החקירה בידיהם של מתלוננים, מייצרת מציאות משפטית מעוותת בה ה"גורם החוקר" אינו כפוף לכללים ונהלים אשר גובשו משך שנים בחקיקה ופסיקה נרחבת אודות האופן בו יש לבצע חקירה פלילית, כבסיס המגבש ראיות להגשת כתב אישום בעתיד, ומותירה את הנאשם שהחקירה בעניינו נוהלה באופן כזה, חסר אונים לנוכח היעדר יכולת להתגונן כראוי בפני האישומים המופנים כלפיו. לגישתנו, פגמים אלו מייצרים פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, אשר לא ניתן לרפאם ואין בנמצא אמצעים מתונים ומידתיים יותר מאשר ביטולו של כתב-האישום.

כותבת המאמר הינה עורכת דין פלילי יהל בן עובד המתמחה במשפט הפלילי